הַתִּקְוָה חוֹזֶרֶת לַלֵּב
מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״התקווה חוזרת ללב״, שלומי שבת, 1999

יוֹם וְעוֹד יוֹם שָׁנָה עוֹבֶרֶת
וְהַפִּזְמוֹן חוֹזֵר וְסוֹבֵב
קַיִץ לִסְתָו פּוֹתֵחַ שׁוּב דֶּלֶת
וְהַתִּקְוָה חוֹזֶרֶת לַלֵּב.

שׁוּב צִפִּיָּה לְנוֹף מֻכָּר
שׁוּב רוֹאִים עַד קַו הָאֹפֶק
וְיוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ אֶל רֹאשׁ הָהָר
וּמַאֲמִינִים שֶׁטּוֹב יִהְיֶה.

גַּם אִם לֹא הַכֹּל הָיָה בְּדִיּוּק
גַּם אִם הַדְּבָרִים בְּעֵרֶךְ
גַּם אִם הַכִּוּוּן נִרְאֶה כְּמוֹ טָעוּת
שׁוּב אֶפְשָׁר לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

יוֹם וְעוֹד יוֹם שָׁנָה עוֹבֶרֶת...

לָה לָה לָה
וְהַתִּקְוָה חוֹזֶרֶת לַלֵּב.

עֲנָנִים קַלִּים וְרוּחַ דַּק
מְלַטְּפִים פָּנִים עִם עֶרֶב
סְתָו מֵחֲלוֹמוֹת מֵסִיר הוּא אָבָק
שׁוּב יוֹצְאִים כֻּלָּם לַדֶּרֶךְ.

יוֹם וְעוֹד יוֹם שָׁנָה עוֹבֶרֶת...
 
לייבסיטי - בניית אתרים