מילים: לאה גולדברג
לחן: תלמה אליגון-רוז
אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָהלָשֵׂאת אֶת כָּל הַשָּׁמַיִםעַל כְּנָפַיִם רָפוֹת מֵעַל לַשְּׁמָמָה?
הֵם גְּדוֹלִים וּכְחֻלִּיםמוּטָלִים עַל כְּנָפֶיהָהֵם עוֹמְדִים בְּכוֹחַ מִזְמוֹרָהּ.
אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָה...
כָּךְ נָשָׂא לִבִּי אֶת אַהֲבָתוֹהָיְתָה גְּדוֹלָה וּכְחֻלָּה – וּגְבוֹהָהמֵעַל כָּל גָּבוֹהַּמֵעַל לַשְּׁמָמָהוְעִיֵּי הַמַּפֹּלֶתוּתְהוֹמוֹת הַיָּגוֹן.
אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָה...
עַד אֲשֶׁר נָדַם מִזְמוֹר לְבָבִיוְאָפַס כּוֹחוֹוַיְּהִי לְאֶבֶן, וַיִּפֹּלאַהֲבָתִי הַפְּצוּעָה הָאִלֶּמֶת.
אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָהלָשֵׂאת אֶת כָּל הַשָּׁמַיִם?
| 
|
