(בהשראת דברים שאמר דניאל בן ה-4)
פתיחה: (בקולו של דניאל-)
- מה בנית?
- את בית המקדש!
- או אהה גבוה!
- נכון בית המקדש הוא בגודל כזה. כי זה בית המקדש רק לילדים!
דניאל הקטן אוהב את גן סביון
ומצייר עם אבא בפינת היצירה יום יום
לעדי הגננת מקשיב בפה פעור
ולא שוכח אף מילה משעת סיפור
ובבית מספר על מגילת רות
על בת פרעה ועל משה בתיבה
ואמא שואלת ומקשיבה
וקוראת לו לבנה "אהבה"
דניאל דניאל
איזה ילד מתוק דניאל
צוחק וצוהל סקרן ושואל
איזה ילד מושלם דניאל
דניאל באוֹרי התינוק מטפל
עם יובל אחותו משחק ומטייל
הוא אוהב את כולם מאוד
וקולו התמים ממיס לבבות
דניאל מסדר ת'צעצועים לבד
ובצבע אדום רץ ראשון לממ"ד
עם כל הילדים מחכה לבום
ואפילו אם פוחד הוא לא מראה כלום
דניאל דניאל
איזה ילד מתוק דניאל
צוחק וצוהל סקרן ושואל
איזה ילד מושלם דניאל
ובערב שבת הייתה בהלה
דניאל הקטן למעלה עלה
אל בית המקדש שבנה לילדים
הוא ביקש כוס חלב ואמר לאלוהים:
אז אלוהים, אני דניאל מגן סביון בנחל עוז
בן ארבע וחצי כבר
ואני כבר יודע לכתוב את שמי ולרכב על אופניים
ואפילו בניתי את בית המקדש לילדים שבשמיים
אלוהים בבקשה תגיד לאנשים
שלא יפה להתפרץ ככה לבתים
כי זה בכלל לא מנומס לזרוק פצצות על ילדים
וגם אם רבים צריך להשלים
אלוהים תוריד גשם לכלניות
ושכל הילדים יקפצו בשלוליות
ושכל המשפחות יהיו שמחות
ושלא יהיו אף פעם מלחמות
דניאל דניאל
גולש על שביל החלב
מנפנף לשלום
לכל אהוביו
