החיים האלה הם כל כך יפים כמה שחבל לי שהם כך עפים כמו מנגינה שמלטפת את הנשמה כמו השמש שבים היא נעלמה.
ואני כמו פרפר רוצה לעוף להריח ולשתות את כל הצוף עם המנגינה הזאת פשוט לזרום לעצום עיניים ולחלום ולא לחשוב על מה יהיה בסוף היום לא לפחוד משום דבר את החיים לנשום לא מוכרחים לא חייבים לרוץ לשום מקום האהבה תגיע יום אחד פתאום.
על כסא בשמש מול הים אשב והמנגינה תרקיד לי את הלב בבוסנובה – מי שרק מוכן לעוף אתי ישיר יתנדנד לפי הקצב וישכח בן רגע את העצב כי אם יש לי מנגינה בלב, אז החיים יפים.
