מילים: תלמה אליגון-רוז
לחן: נורית הירש
מתוך: ״צעצועיה של אסנת״, חוה אלברשטיין, 1967
כַּמָּה כַּמָּה זֶה מַצְחִיק
שֶׁצָּרִיךְ רַק לְהַדְלִיק
וְדוֹד רַדְיוֹ הַזָּקֵן
תֵּכֶף מְנַגֵּן.
נְסוֹבֵב אֶת הַכַּפְתּוֹר
הִנֵּה הִנֵּה יֵשׁ כְּבָר אוֹר
וְדוֹד רַדְיוֹ כְּבָר אוֹמֵר
שֶׁיִּהְיֶה קְצָת קַר יוֹתֵר
וְכִמְעַט כִּמְעַט בָּטוּחַ
שֶׁתִּהְיֶה גַּם רוּחַ
בַּקֻּפְסָה יוֹשֵׁב הַדּוֹד
דּוֹד הוּא שֶׁל כֻּלָּם
הוּא קָטָן מְאוֹד מְאוֹד
וְחָכָם חָכָם.
וְדוֹד רַדְיוֹ הַגָּדוֹל
הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַכֹּל
הוּא חָכָם כִּמְעַט כְּמוֹ אַבָּא
וְחָשׁוּב כְּמוֹ סַבָּא.
רַק אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב שָׁר
אֶת הַשִּׁיר עַל הַפַּרְפַּר
שֶׁיָּשַׁב עַל כַּף הַיָּד
אֵיזֶה אֵיזֶה שִׁיר נֶחְמָד
וְשָׁלַח בְּרָכָה נֶחְמֶדֶת
לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת.
בַּקֻּפְסָה יוֹשֵׁב הַדּוֹד...
וְדוֹד רַדְיוֹ כְּמוֹ עוֹדֵד
מִן הַחֲשֵׁכָה פּוֹחֵד
הַמְּנוֹרָה אֵינָהּ דּוֹלֶקֶת
הוּא יוֹשֵׁב בְּשֶׁקֶט.
בַּקֻּפְסָה כֻּלּוֹ רוֹעֵד
בֵּין הַמִּסְפָּרִים צוֹעֵד
קְצָת אֲחוֹרָה קְצָת קָדִימָה
וְרוֹצֶה לִקְרֹא לְאִמָּא
תִּלְחֲצִי עַל הַכַּפְתּוֹר
שֶׁיִּהְיֶה לִי אוֹר.
בַּקֻּפְסָה יוֹשֵׁב אֲנִי
טוֹב לִי יְדִידַי
אוֹר דּוֹלֵק בְּחַלּוֹנִי
שׁוּב אָשִׁיר בְּלִי דַּי.
| 
|
