הָאַהֲבָה הִיא שִׁיר שֶׁחָלַף

מילים ולחן: פול סיימון
תרגום: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״משירי סיימון וגרפונקל״, הפרברים, 1972

אִיָּר – הִיא תִּבְעַר
וּשְׁתֵּי יָדֶיהָ בְּיָדַי
סִיוָן – הִיא עוֹד כָּאן
וְרֹאשָׁהּ נָח עַל כְּתֵפַי.

תַּמּוּז – הִיא לִי תָּבוּז
וּבַלֵּילוֹת הִיא תְּשׁוֹטֵט
אָב – הִיא כְּעָב
שֶׁעִם הָרוּחַ הוּא נוֹדֵד.

אֱלוּל – הִיא תִּצְלֹל
אֶל תּוֹךְ לֵילוֹת קוֹדְרִים שֶׁל סְתָו
תִּשְׁרֵי – שׁוּב לֹא אֶזְכֹּר הַרְבֵּה
הָאַהֲבָה הִיא שִׁיר שֶׁחָלַף.