מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז
אֶרֶץ תּוֹסֶסֶת הִיא אַרְצֵנוּ,
אֶלֶף גְּוָנִים וּמִקְצָבִים,
גַּם אִם שׁוֹנוֹת הֵן דֵּעוֹתֵינוּ,
בַּלְּבָבוֹת כֻּלָּנוּ כָּאן שָׁוִים.
מִן הַמִּדְבָּר עַד הַכִּנֶּרֶת,
מִן הַגָּלִיל וְעַד לַיָּם,
זוֹהִי אַרְצֵנוּ, אֵין לָנוּ אַחֶרֶת,
אָנוּ נְטוּעִים בָּהּ עַד עוֹלָם.
שָׁלוֹם, סַלַאם, שָׁלוֹם,
נִחְיֶה כֻּלָּנוּ יַחַד בְּשָׁלוֹם.
שָׁלוֹם הוּא הַתִּקְוָה,
אִם רַק רוֹצִים, אָז הוּא אֵינוֹ חֲלוֹם.
שָׁלוֹם, סַלַאם, שָׁלוֹם,
אֲנַחְנוּ מוֹשִׁיטִים יָד לַשָּׁלוֹם.
שָׁלוֹם הוּא הַתִּקְוָה,
אִם רַק רוֹצִים, אָז הוּא אֵינוֹ חֲלוֹם.
אִמָּא, כָּל אִמָּא מְבַקֶּשֶׁת
שֶׁבְּנָהּ יִצְמַח לְאַהֲבָה,
וּכְשֶׁיִּגְדַּל יִהְיֶה פֹּה שֶׁקֶט,
שֶׁיָּבוֹא שָׁלוֹם, הִיא מְקַוָּה.
אֵיזֶה גַּן עֵדֶן אָז יִהְיֶה כָּאן,
כַּמָּה שִׂגְשׂוּג וּרְוָחָה,
יַחַד נֵשֵׁבָה תַּחַת גַּפְנֵנוּ
בְּשָׁלוֹם, בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה.
סִכְסוּךְ אֶפְשָׁר לִפְתֹּר,
בְּיַחַד נְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבָה,
אֲנַחְנוּ נַעֲצֹר
אֶת מַעְגַּל הַדָּם וְהָאֵיבָה.
שָׁלוֹם, סַלַאם, שָׁלוֹם,
אֲנַחְנוּ מוֹשִׁיטִים יָד לַשָּׁלוֹם.
שָׁלוֹם הוּא הַתִּקְוָה,
אִם רַק רוֹצִים, אָז הוּא אֵינוֹ חֲלוֹם.
וְהוּא יָבוֹא, וְהוּא יָבוֹא, שָׁלוֹם,
אֲנַחְנוּ עוֹד נָבִיא אֶת הַשָּׁלוֹם.
שָׁלוֹם, סַלַאם, שָׁלוֹם, סַלַאם, שָׁלוֹם.
