מַנְגִּינָה שֶׁל הַתְחָלָה

מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז

הַלַּיְלָה נֶעֱלַם לוֹ עִם הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה
וְאוֹר חִוֵּר כִּסָּה אֶת הֶהָרִים וְהַשְּׁפֵלָה
מִצַּמָּרוֹת הַצִּפּוֹרִים שָׁרוֹת בְּמַקְהֵלָה
וּמִלִּבִּי עוֹלָה לָהּ מַנְגִּינָה שֶׁל הַתְחָלָה.

אָז אִם מֵרֹב הַבְּעָיוֹת פָּשׁוּט אֵינְךָ נִרְדָּם
עֲצֹם עֵינַיִם וְתִשְׁמַע גַּלִּים שְׁקֵטִים בַּיָּם
דָּבָר אֶחָד בָּטוּחַ דְּאָגָה לֹא תַּעֲזֹר
בַּבֹּקֶר עִם הַשֶּׁמֶשׁ הַשִּׂמְחָה פָּשׁוּט תַּחְזֹר.

בֹּקֶר טוֹב בָּא עָלֵינוּ
נְזַנֵּק אֶל הַיּוֹם
וְנַרְחִיק מַבָּטֵנוּ
אֶל פִּסְגַּת הַחֲלוֹם.
בֹּקֶר טוֹב לְכֻלָּנוּ
בֹּקֶר לְרִיצָה קַלָּה
הֶעָתִיד הוּא שֶׁלָּנוּ
אִם בַּלֵּב עוֹלָה לָהּ
מַנְגִּינָה שֶׁל הַתְחָלָה.

אוֹמְרִים שֶׁהַצָּרוֹת בָּאוֹת עָלֵינוּ בִּצְרוֹרוֹת
אוֹמְרִים גַּם שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּמָה שֶׁיֵּשׁ בָּרֹאשׁ
אוֹמְרִים שֶׁבְּלִי תִּקְוָה כִּמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת
אוֹמְרִים שֶׁאַהֲבָה הִיא הַתְּרוּפָה לַבְּעָיוֹת.

וְאִם הַכֹּל כָּל כָּךְ קָשֶׁה מִבַּיִת וּמִחוּץ
וְאִם כֻּלָּם מְמַהֲרִים וְהַמַּצָּב לָחוּץ
אָז אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן וְאֵיךְ אַצְלִיחַ לְהַסְבִּיר
שֶׁהַחִיּוּךְ עוֹלֶה לִי כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת שִׁיר.

בֹּקֶר טוֹב...