סִפּוּר חוֹל

כָּתְבָה: תַּלְמָה אַלְיָגוֹן-רוֹז 

מִתּוֹךְ: סַרְגֵּל הַפְּלָאִים

זֶה הָיָה בְּיוֹם קַיִץ מִזְּמַן מִזְּמַן.
בְּעֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר הָיְתָה בַּדֶּרֶךְ אֶל הַיָּם.
הַשָּׁמַיִם וְהַיָּם תְּפוּרִים יַחְדָּו בְּתֶפֶר דַּק שֶׁל חוּט כָּחֹל,
וְעַל הַחוֹף, כְּמוֹ תָּמִיד, רָבַץ לוֹ חוֹל
וְעַל הַחוֹל - אַרְמוֹן גָּדוֹל, אוּלַי טִירָה,
עִם מִגְדָּלִים וְעִם צְרִיחִים וְעִם חוֹמָה בְּצוּרָה,
עִם קִשּׁוּטִים וְעִטּוּרִים,
אַרְמוֹן מֵחוֹל.
בְּתוֹכוֹ - מִי גָּר?
אוּלַי נָסִיךְ, אוּלַי עַכְבָּר - לֹא, לֹא!
אוּלַי סַרְטָן לֹא מְאֻשָּׁר - לֹא, לֹא וָלֹא,
אוּלַי מֵדוּזָה רַכְרוּכִית - טָעוּת!
אוּלַי בַּת-יָם אוֹ לִכְלוּכִית -
הוֹ אֵיזוֹ שְׁטוּת,
אוּלַי מְכַשֵּׁפָה, אוּלַי שָׁפָן -
לֹא תְּנַחֲשׁוּ. חֲבָל...

גַּם אֲנִי לֹא הָיִיתִי מְנַחֶשֶׁת,
לוּלֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁל פְּנַאי,
כְּשֶׁהָרוּחַ לִטְּפָה אֶת פָּנַי
וְהַיָּם זִמְזֵם לוֹ אֶת הַשִּׁיר הַיָּחִיד שֶׁלּוֹ,
נָדְדוּ עֵינַי עַל פְּנֵי הַחוֹל
וּפִתְאֹם רָאִיתִי סַרְטָן שֶׁיָּצָא בְּמָחוֹל.
אַךְ כְּשֶׁהִבַּטְתִּי הֵיטֵב רָאִיתִי,
שֶׁבְּעֶצֶם הוּא מְצַיֵּר
אוֹת וְעוֹד אוֹת - הוּא רָצָה לְדַבֵּר,
הוּא רָצָה לְסַפֵּר לִי סִפּוּר!
אָז קָרָאתִי מָה שֶׁכָּתַב הַסַּרְטָן עַל הַחוֹל,
וְכָךְ הָיָה כָּתוּב שָׁם:
"לָלֶכֶת יָשָׁר, קְצֵה הַמֵּזַח" -
כָּךְ מְדַבְּרִים סַרְטָנִים, בְּקִצּוּר.
"אַרְמוֹן שֶׁל חוֹל, סֶלַע כֻּרְכָּר,
שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת, וְאַתְּ יוֹדַעַת מִי שָׁם גָּר,"
מִשְׁפָּט מוּזָר,
'הַסַּרְטָן הַזֶּה בֶּטַח לֹא כָּל כָּךְ מֻכְשָׁר,' חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי,
אֲבָל הָלַכְתִּי לַמֵּזַח, כְּמוֹ שֶׁהוּא אָמַר.
אַתֶּם לֹא הֱיִיתֶם הוֹלְכִים? בֶּטַח שֶׁכֵּן.
הִגַּעְתִּי לַמֵּזַח, וְחִפַּשְׂתִּי סֶלַע כֻּרְכָּר,
כְּמוֹ שֶׁהַסַּרְטָן אָמַר, וְאַרְמוֹן שֶׁל חוֹל.
כַּמּוּבָן שֶׁמָּצָאתִי.

סַרְטָנִים יוֹדְעִים מָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים.
אֲבָל הָאַרְמוֹן הָיָה רֵיק, אַף אֶחָד לֹא גָּר בּוֹ.
וְאָז נִזְכַּרְתִּי שֶׁשָּׁכַחְתִּי, הֲרֵי הוּא, הַסַּרְטָן,
אָמַר בִּמְפֹרָשׁ "שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת".
צָרִיךְ לְחַכּוֹת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע.
אָז חִכִּיתִי- הָיְתָה לִי בְּרֵרָה?
לְאַט-לְאַט קִפְּלוּ הָאֲנָשִׁים שִׁמְשִׁיּוֹת,
אָרְזוּ צֵידָנִיּוֹת, נִעֲרוּ מַגָּבוֹת,
אָסְפוּ כַּדּוּרִים וְהָלְכוּ הַבַּיְתָה.
הַסַּרְטָנִים יָצְאוּ לְחַפֵּשׂ אֹכֶל,
וְהַיָּם הִמְשִׁיךְ לְזַמְזֵם אֶת הַשִּׁיר הַיָּחִיד שֶׁלּוֹ.
וְאָז בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה שֶׁכַּדּוּר הַשֶּׁמֶשׁ הַכָּתֹם וְהַגָּדוֹל
נִבְלַע בְּתוֹךְ הַיָּם הַכָּחֹל,
שָׁמַעְתִּי מִתּוֹךְ הָאַרְמוֹן קוֹל, דַּק דַּקִּיק,
וְהַקּוֹל שָׁר:
"אֲנִי מֶלֶךְ הַכֻּרְכָּר,
בַּלַּיְלָה לִי קַר,
מֻקְדָּם זֶה מְאֻחָר,
אֶתְמוֹל זֶה מָחָר,
טָפֵל זֶה עִקָּר,
כָּכָה זֶה בְּאֶרֶץ הַכֻּרְכָּר".

טִפְּשִׁי, נָכוֹן?
אֲבָל הַמַּנְגִּינָה הָיְתָה כָּל כָּךְ חֲמוּדָה,
שֶׁגַּם אֲנִי הִצְטָרַפְתִּי לָשִׁיר.
וְאַחֲרֵי שֶׁשַּׁרְנוּ שְׁנֵינוּ בְּיַחַד אֶת הַשִּׁיר
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, וְיָדַעְתִּי אֶת הַשִּׁיר בְּעַל-פֶּה,
הוּא יָצָא,
חָמוּד כָּזֶה-כֻּרְכָּרוֹן,
עִם כֶּתֶר וְצַוָּארוֹן.
כֻּלּוֹ בְּגֹדֶל שֶׁל חֲצִי עִפָּרוֹן
עִם רֹאשׁ וְיָדַיִם וְרַגְלַיִם קְטַנְטַנִּים מֵאֶבֶן כֻּרְכָּר,
וְכָל הַזְּמַן רָקַד וְשָׁר.
חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא רָעֵב, אָז נָתַתִּי לוֹ עֵנָב קָטָן.
אַתֶּם יוֹדְעִים מָה הוּא אָמַר?
הוּא אָמַר לִי: "אֲנִי אוֹהֵב עֲנָבִים",
זֶה מָה שֶׁהוּא אָמַר,
וְאָז גִּלְגֵּל אֶת הָעֵנָב בְּקשִׁי רַב
אֶל תּוֹךְ הָאַרְמוֹן, וְנֶעֱלַם.
נִשְׁאַרְתִּי עִם הָרַעַשׁ שֶׁל הַיָּם.

אוּלַי סְתָם חָלַמְתִּי?
אֲבָל לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, מֵאָז,
תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי בַּיָּם,
אִם אֲנִי מוֹצֵאת שָׁם אַרְמוֹן,
וְאִם יֵשׁ לִי עֲנָבִים,
אֲנִי זוֹרֶקֶת פְּנִימָה עֵנָב אֶחָד.
אִם בְּמִקְרֶה גָּר שָׁם כֻּרְכָּרוֹן,
אֲפִלּוּ אִם הוּא סְתָם נָסִיךְ,
שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טָעִים הָעֵנָב,
כִּי כֻּרְכָּרוֹנִים אוֹהֲבִים עֲנָבִים,
זֹאת יוֹדֵעַ כָּל תִּינוֹק שׁוֹבָב.