איקבל וציפור הזהב

כתבה: תלמה אליגון-רוז 

כנרת בית הוצאה לאור, 2003

אִיקְבָּל, הילד שעליו נכתב הספר, גר בכפר דל ונידח בפקיסטן. על משפחתו הענייה מעיב חוב כספי כבד למלווה בריבית אכזרי ומושחת. כל בני המשפחה, חוץ מאיקבל, הצעיר והנבון בבנים, עובדים בפרך במפעל הלבנים שבכפר כדי להחזיר את החוב. המלווה בריבית מוכן לסלק את החוב במלואו תמורת... איקבל. הוא כבר מזמן הבחין בילד הזריז והפיקח. ילד כמו איקבל יכניס לכיסו הון תועפות כעבד קטן בשוק אריגת השטיחים, לו רק תסכים אימו למסור אותו לידיו. אך האם מתנגדת בתוקף וברגע של ייאוש מוותרת על אוצרה היחיד – סיכת ציפור הזהב האהובה. 

פעם, על פי האגדה המשפחתית, ניצלה סבתה מטביעה בנהר בזכות אותה סיכה מופלאה. אחרי שתאזינו ביחד עם איקבל לאם השרה-מספרת את האגדה תבינו למה איקבל כעס כל כך על אימו שויתרה על הסיכה. הוא רתח מזעם למרות שידע שלא היתה לה ברירה - אביו החולה הובהל ערב קודם לבית החולים ולא נותר במה לשלם על האשפוז הדחוף. "את עשית מעשה נורא," כך צעק על אימו בבוקר שלמחרת, וברח מן הבית.

איקבל יוצא בעקבות הסיכה היקרה, נחוש להשיבה הביתה. הוא אינו יודע כי זהו בוקר גורלי עבורו, בוקר שבעקבותיו יתנפצו לרסיסים תמימות ילדותו וכל חלומותיו. אחרי שיגלה את סיכת ציפור הזהב ימצא עצמו כלוא במרתף מעופש, המשמש כמפעל אריגה, בחברת עוד שני ילדים עבדים - מאליק ורזיה. מעתה יעבוד 14 שעות ביום, כל יום, כל השנה, ללא אור שמש וללא תקווה לשינוי. כיצד קרה הדבר ומה יעלה בגורלו של איקבל? קראו על כך בספר.

לינק לרכישת הספר: https://www.kinbooks.co.il/aiqbl-vcipvr-hzhb.html