תַּם חֹרֶף

מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״הימים זורמים״, עינת שרוף, 1994

תַּם חֹרֶף וְתַם גֶּשֶׁם
עָטוּ שְׂדוֹתֵינוּ גְּלִימָה שֶׁל מֶשִׁי
תַּם רוּחַ וְתַם גֶּשֶׁם
שָׁקְטָה הָאָרֶץ צָמַח הַדֶּשֶׁא.

זֹהַר הָרָקִיעַ
אַט אַט שׁוּב מַבְקִיעַ
וְיָד נֶעֱלָמָה
מוֹחָה נִצְנוּץ שֶׁל דִּמְעָה
מֵעֵינַי מִלְּחָיַי מִשְּׂפָתַי
מִפָּנַי.

תַּם רֶשַׁע נָדַם הַבֶּכִי
הִצְמִיחָה אֶרֶץ רִמּוֹן וָגֶפֶן
בֹּהַק חֶרֶב הוּעַם עִם עֶרֶב
הַנִּצָּנִים נִפְעֲרוּ לְפֶרַח.

זֹהַר הָרָקִיעַ...

תַּמָּה דֶּרֶךְ בְּלִי צֵל וּמַיִם
דֶּרֶךְ נֶשֶׁר בְּאֵין שָׁמַיִם
תַּמָּה רוּחַ קָדִים מְיַבֶּשֶׁת
מֵעַל הָאָרֶץ עוֹלָה הַקֶּשֶׁת.